פעילות מתנדבים בקהילה 

תנועת של"מ - שרות לאומי למבוגר הינה תנועה עממית להתנדבות, הפונה לכל מי שפורש ממעגל העבודה ומציעה לו להשתלב

במגוון תחומי עשייה התנדבותיים בקהילה.

רקע

הגדרות רבות למצבי חרום, בהם נדרשת פעולה מידית שבלעדיה יוחמר המצב עד כדי סיכון ממשי לנפש ולרכוש והיוצר חוסר איזון

בין הצרכים הנדרשים למענה והמשאבים הזמינים.

אילו הם מצבי החירום:


 אקלים : רעידת אדמה , סופה/סערה , שטפון/הצפות , מפולות , התפרצות וולקנית.
 בריאות : מגפה , משבר מים.
 תקלה בכור גרעיני.
 מתקפת סייבר.
 אט"ה – אירוע טוקסיקולוגיה המוני , כגון -דליפת חומרים מסוכנים.
 אירוע חרום משמעותי בשגרה , הפוגע בחיי השגרה :
     • שריפה.
     • תאונה רבת נפגעים.
 בטחוני :
     • מלחמה כוללת במספר חזיתות.
     • מלחמה זירתית.
     • ימי קרב – מתקפת טילים.


לכל אחד ממצבי החירום הנ"ל, יש ארבעה שלבים מרכזיים שישפיעו על דרכי התגובה של הגוף המסייע

השלב הראשון - הלם ראשוני, בלבול, שאלות רבות ומעט תשובות,
השלב השני - התארגנות ספונטנית וטפטוף של פתרונות המשתנים ומשתכללים תוך כדי התקדמות
השלב השלישי - תכנית עבודה סדורה ומקיפה במידת האפשר
השלב הרביעי - סיום (+ לקחים) וחזרה לשגרה.

מצבי חרום מעמידים במבחן את החוסן הנפשי ואת יכולת ההתמודדות של הפרט ושל החברה.
אנו מתכוננים למצבי חרום על בסיס הידע והניסיון שלנו ממצבי לחץ קודמים, אך טבעם של מצבי לחץ שהם

מביאים עימם משתנים חדשים שלא תמיד נוכל לזהות מראש.
אנו כמדינה וכחברה עתירי ניסיון בהתמודדות עם מצבי חרום שונים. הניסיון המעשי והידע התיאורטי מלמדים 

אותנו שככל שנוכל לצפות את האירועים ואת מאפייניהם כך נוכל להיות מוכנים אליהם בצורה טובה יותר. 

תכנית החרום של תנועת של"מ תעסוק בשני תחומים:

1. תמונת מצב – בדיקה ומעקב לגבי מצבם של מתנדבי של"מ במצבי חרום. נדרשת הערכת מצב מתמשכת (יום יומית)
2. שימור מתנדבים - מציאת דרכים לשימור המתנדבים ולהמשך פעילותם בכלים ובדרכים שיתאימו למצב שנוצר ולאפשרויות

המתנדבים לפעול במצב החדש, התנדבות מהבית ו/או התנדבות בסביבה הקרובה.


קהלי היעד:
1. מתנדבים פעילים בסניפי תנועת של"מ בישובים
2. מתנדבים חדשים שמגויסים לשעת חירום


גורמים מקדמים :
• המבנה הארגוני של תנועת של"מ – מבנה של מניפה מהנהלת התנועה ועד מתנדבי הקצה
• הניסיון של תנועת של"מ בהפעלת תכניות ארציות
• מרכז הדרכה מקצועי שמייצר תכנים רלוונטיים לכל צורך
• מערכת תמיכה טכנולוגית של מתנדבים
• הידע וניסיון החיים של המתנדבים יוכל לשמש משאב חיוני ולרלוונטי בקהילה ובארץ
• דרכי תקשורת קיימים עם מתנדבים : קבוצות ווטצאפ (ארציות, מחוזיות, יישוביות, לפי תכנית) שיחות טלפוניות, שליחת מיילים.


גורמים מעכבים :
• ידע של המתנדבים בתחום הטכנולוגיה
• הצוותים המובילים את התנועה גם הם בגיל הסיכון ולכן יש צורך להיעזר בקהילה.


תכנית עבודה להפעלת של"מ בזמן חרום

תפקיד – רכז של"מ בחירום (הערכות בשגרה לקראת מצבי חרום)

1. מינוי רכז חרום יישובי
בתיאום עם מנהל המרכז הקהילתי, ימנה רכז של"מ ישובי בזמן שיגרה רכז חרום יישובי,
הרכז ישתתף במערך ההכשרה לשעת חירום של המרכז הקהילתי והרשות המקומית ובהכשרה של תנועת של"מ
2. בנית תכנית עבודה לשעת חירום שתכלול:
   • הכנת רשימת אנשי קשר ברשות – מצ"ב טבלה
   • הכנת רשימת מתנדבי של"מ הכוללת: פרטים אישים והמסוגלות שלהם – מצ"ב טבלה
   • הכנת רשימה של מתנדבים מתוך תנועת של"מ המעוניינים להיות בצוות חרום, יש לוודא אחת לחודשיים שהרשימה מעודכנת.
   • בניית קפסולות של 20 מתנדבים, הרשימה תהיה אקראית ובראשה יעמוד נציג. נציגי הקפסולה יכינו רשימת תפוצה של המתנדבים, אחת לחודש יתבקשו הנציגים לשלוח הודעה בקבוצה. דף מידע בנושא ישלח לכל נציג קפסולה.

רכז חרום ישובי - תפקידים בשעת חירום:

1. יצירת קשר עם גורמים ברשות המקומית לצורך בדיקת צרכים ועדכון בנוגע למתנדבי של"מ
   • מנהל/ת מרכז קהילתי
   • רכז/ת התנדבות ברשות

2. יצירת קשר עם גורמים בתנועת של"מ לצורך בדיקת צרכים ועדכון מהשטח
   • רכז מחוזי
   • רכז תכניות – ארצי

3. מיפוי צרכי הישוב בחירום (תעדוף לפי דחיפות)

4. גיוס מתנדבים והשמתם על פי צרכי השטח

   • יצירת קשר עם מתנדבים הרשומים במערך החרום, בדיקת התכנות לפעולה – זמינות, לוח זמנים אפשרי, הזמנה לפעילות על פי צרכים
   • איתור מעגל מתנדבים נוסף מתוך מתנדבי של"מ באמצעות שאלון או דרך נציגי הקפסולות.

   • גיוס מיון וקליטת מתנדבים גמלאים מהקהילה/הישוב בזמן חירום, בשיתוף רכז/ת התנדבות יישובי

5. יצירת קשר עם מתנדבי תנועת של"מ
   • הפעלת נציגי הקפסולות - יצירת קשר טלפוני עם כל מתנדבי תנועת של"מ ביישוב לצורך מיפוי מתנדבים שזקוקים לעזרה בזמן חירום.
   • אסוף מידע באופן שוטף מנציגי הקפסולות בנוגע לצרכים שעולים מהשטח.

6. הפעלת מתנדבים מהבית
   • יצירת קשר עם רכזי התכניות לצורך ברור המשך הפעלת המתנדבים בתכניות על פי צרכים.
   • פתוח יוזמות חדשות להפעלת המתנדבים על בסיס קובץ "מכרה של"מ – התנדבות במצבי חרום"

7. מיפוי יוזמות מקומיות המופעלות לטובת הגיל השלישי
   • יצירת קשר עם רכז/ת ההתנדבות במרכז המקומי וביישוב לצורך ברור היוזמות המועלות ביישוב עבור הגיל השלישי.
   • חיבור בין מפעילי היוזמות ובין מתנדבי תנועת של"מ
   • העלאת רעיונות לפעילות שתעצים את המתנדבים ותתמוך בהם, שימוש בקובץ רעיונות מתוך "מכרה של"מ – התנדבות במצבי חרום"

8. ניהול יומן מבצעים שבו תירשם כל פעילות והנגזרת שלה.

9. דיווח שוטף לרכז המחוזי על מצב המתנדבים, צרכים יישובים, תכניות שמופעלות ברמה היישובית.

10. הוקרה למתנדבים בחירום

תכנית היערכות של תנועת של"מ לשעת חרום: 

הקמת מערך ארגוני - הכשרת המשאב האנושי למשימתו בשעת חרום 

1 . הנהלת התנועה תמנה רכז חרום ארצי.
תפקיד הרכז בזמן חרום:
לנהל את כל פעילות החרום באמצעות צוות מקצועי שיוכשר לכך.
תתקיים הכשרה של הרכז לתפקידו.

2 . הרכז המחוזי יתפקד בשעת חרום בתפקידו בהתאמה למצב.
תפקיד הרכז בזמן חרום:
   א . קבלת מידע, תאום והנחייה מטעם הרכז הארצי.
   ב. ארגון והפעלה בשטח בהנחיית הרכז המחוזי.
תתקיים הכשרה של הרכז לתפקידו.

3 . כל יישוב ימנה רכז חרום יישובי שיוביל מוקד יישובי
תפקיד הרכז בזמן חרום:
   • בדיקת המצב והצרכים של המתנדבים במטרה לסייע להם ככל שאפשר .
   • הפעלת מתנדבים היכולים והרוצים להמשיך ולהתנדב בתכניות הקיימות ובתכניות החדשות.
   • דיווח שוטף לרכז המחוזי על מצב המתנדבים, צרכים יישובים, תכניות שמופעלות ברמה היישובית ויכולות להתאים לרמה הארצית ועוד.
   • איתור והכשרת מתנדבים "רק" לשעת חרום.
תתקיים הכשרה של הרכז לתפקידו.

תפקיד – רכז של"מ בחירום (הערכות בשגרה לקראת מצבי חרום) 

3. מינוי רכז חרום יישובי
בתיאום עם מנהל המרכז הקהילתי, ימנה רכז של"מ ישובי בזמן שיגרה רכז חרום יישובי,
הרכז ישתתף במערך ההכשרה לשעת חירום של המרכז הקהילתי והרשות המקומית ובהכשרה של תנועת של"מ
4. בנית תכנית עבודה לשעת חירום שתכלול:
   • הכנת רשימת אנשי קשר ברשות – מצ"ב טבלה
   • הכנת רשימת מתנדבי של"מ הכוללת: פרטים אישים והמסוגלות שלהם – מצ"ב טבלה
   • הכנת רשימה של מתנדבים מתוך תנועת של"מ המעוניינים להיות בצוות חרום, יש לוודא אחת לחודשיים שהרשימה מעודכנת.
   • בניית קפסולות של 20 מתנדבים, הרשימה תהיה אקראית ובראשה יעמוד נציג. נציגי הקפסולה יכינו רשימת תפוצה של המתנדבים, אחת לחודש יתבקשו הנציגים לשלוח הודעה בקבוצה. דף מידע בנושא ישלח לכל נציג קפסולה.


רכז חרום ישובי - תפקידים בשעת חירום:
11. יצירת קשר עם גורמים ברשות המקומית לצורך בדיקת צרכים ועדכון בנוגע למתנדבי של"מ
   • מנהל/ת מרכז קהילתי
   • רכז/ת התנדבות ברשות

12. יצירת קשר עם גורמים בתנועת של"מ לצורך בדיקת צרכים ועדכון מהשטח
   • רכז מחוזי
   • רכז תכניות – ארצי

13. מיפוי צרכי הישוב בחירום (תעדוף לפי דחיפות).

14. גיוס מתנדבים והשמתם על פי צרכי השטח

   • יצירת קשר עם מתנדבים הרשומים במערך החרום, בדיקת התכנות לפעולה – זמינות, לוח זמנים אפשרי, הזמנה לפעילות על פי צרכים
   • איתור מעגל מתנדבים נוסף מתוך מתנדבי של"מ באמצעות שאלון או דרך נציגי הקפסולות.

   • גיוס מיון וקליטת מתנדבים גמלאים מהקהילה/הישוב בזמן חירום, בשיתוף רכז/ת התנדבות יישובי

15. יצירת קשר עם מתנדבי תנועת של"מ
   • הפעלת נציגי הקפסולות - יצירת קשר טלפוני עם כל מתנדבי תנועת של"מ ביישוב לצורך מיפוי מתנדבים שזקוקים לעזרה בזמן חירום.
   • אסוף מידע באופן שוטף מנציגי הקפסולות בנוגע לצרכים שעולים מהשטח.

16. הפעלת מתנדבים מהבית
   • יצירת קשר עם רכזי התכניות לצורך ברור המשך הפעלת המתנדבים בתכניות על פי צרכים.
   • פתוח יוזמות חדשות להפעלת המתנדבים על בסיס קובץ "מכרה של"מ – התנדבות במצבי חרום"

17. מיפוי יוזמות מקומיות המופעלות לטובת הגיל השלישי
   • יצירת קשר עם רכז/ת ההתנדבות במרכז המקומי וביישוב לצורך ברור היוזמות המועלות ביישוב עבור הגיל השלישי.
   • חיבור בין מפעילי היוזמות ובין מתנדבי תנועת של"מ
   • העלאת רעיונות לפעילות שתעצים את המתנדבים ותתמוך בהם, שימוש בקובץ רעיונות מתוך "מכרה של"מ – התנדבות במצבי חרום"

18. ניהול יומן מבצעים שבו תירשם כל פעילות והנגזרת שלה.

19. דיווח שוטף לרכז המחוזי על מצב המתנדבים, צרכים יישובים, תכניות שמופעלות ברמה היישובית.

20. הוקרה למתנדבים בחירום

הקמת מערך לשימור מתנדבים במצבי חירום 

בתקופת חרום קיים צורך להפעיל מנגנונים ברמה ארצית – מחוזית – יישובית כדי להגיע עד אחרון המתנדבים כדי לבדוק את המצב הפיזי, רגשי של המתנדב כדי לדעת מה הצרכים שלו ומה נדרש לעשות עבורו ובמקביל לבחון דרכים להפוך אותו למתנדב פעיל (בדברים חדשים ו/או במסגרת התכנית שאליה הוא שייך)

אמצעי הקשר הנדרשים:
   • קשר אישי - באמצעות שיחת טלפון, ו/או שיחת טלפון בווטצאפ, חומרים במייל (בדיקה ראשונית ומערך ליווי מתמשך)
   • קשר פיזי – ביקור בבית
   • קשר חברתי מרחוק – באמצעות קבוצות וואטצאפ נושאיות, ייעודיות, אזוריות
   • קשר חברתי (פנים אל פנים) מרחוק – באמצעות מפגשי זום
   • קשר המבוסס על תמיכה רגשית - קבוצות תמיכה יישוביות או אזוריות.

לשלושת מצבי החירום יש מאפיינים שונים:

1. מצב חרום בריאותי - מתאפיין בריחוק חברתי, בבידוד וסגר אזורי או ארצי. על כן דרכי השימור צריכים להיות מותאמים לאילוצים הטמונים בו, שיחות ומפגשי זום, מוקד תמיכה ועידוד טלפוני ועוד.
2. מצב חרום בטחוני ואסונות טבע - מתאפיינים בצורך לנייד תושבים מאזור סכנה או הרס לאזור בטוח יותר. כאן נדרשים ונחוצים המגע הפיזי בין האנשים, וכן תמיכה ועידוד בצורה בלתי אמצעית, בסיוע ובתמיכה חברתית מוראלית, בביקורי בית, בקבוצות תמיכה, מגע אנושי וחיבוק.

תכנית הפעלה

   • תכניות להפעלת מתנדבים
גיבוש תשתית ארגונית ברמה הארצית , המחוזית והיישובית וברמה הרוחבית על בסיס תכניות
הליבה של תנועת של"מ, שתתן מענה להעצמה ושימור מתנדבים בשלושת מצבי החירום.

   • תכניות הדרכה
בניית תכנית הדרכה לשימור והעצמת מתנדבים במצבי שיגרה ומצבי החירום.

   • תכנית הדרכה טכנולוגית
בניית תכנית הדרכה טכנולוגית לחיבור המתנדבים לטכנולוגיה, בכל הקשור בשימוש בסמרטפון,
במחשב, במיוחד בזום על מנת להנגישם בצורה ידידותית, במיוחד בתקופת השגרה והחירום,
ההדרכות בפועל צריכות להתבצע בשגרה.

   • שאלון צרכים, חוזקות ונכונות להתנדב
הפצת שאלון בגוגל דוקס לכל המתנדבים שיבדוק צרכים וכן נכונות להתנדב במצבי חירום. שאלון זה
יופץ כמה פעמים בזמן החירום.


   • אתר תנועת של"מ
בניית מאגר חומרים לשימוש חברי התנועה באתר האינטרנט של תנועת של"מ - מגוון פעילויות
לשגרת חירום בתחומי העשרה שונים וכן רעיונות להתנדבות משמעותית וחיונית. עדכון שוטף


   • הקמת קמפוס של"מ
יצירת מועדונים וירטואליים המופעלים מהבית וכוללים מגוון גדול של פעילויות המותאמים למתנדבי תנועת של"מ כדוגמת, טיול וירטואלי, חווית בישול, ביקור ויזואלי במוזיאונים, הקשבה למוזיקה, מועדון ספר.

   • חיבורים בקהילה
יצירת שותפויות על מסגרות שונות ביישוב לטובת תמיכה במתנדבים – תנועות נוער שמביאות חלה
/ פרחים לשבת, שליחת סרטוני ברכה ותמיכה ועוד.

   • אשכולות שיח
חלוקת המתנדבים למבנה של אשכולות שיח, כ 5 איש בכל אשכול, אחד המתנדבים ירכז את
האשכול ויהיה אחראי על האשכול בתקופת החרום, החלוקה תהיה אקראית.

   • חיבור למיזמים ארציים של החברה למתנ"סים
יידוע של המתנדבים בנוגע למיזמים ארציים שמפעילה החברה למתנ"סים בשעת חרום, כדוגמת
פעילויות בפסח – מה נשתנה, ביום העצמאות – שירת התקווה ועוד.

הדרכה והנחייה לפיתוח תכניות הדרכה והתאמתן למצבי חירום 

שיטת ההדרכה
בשיטת המניפה - הדרכה לרכזי הדרכה מחוזיים, שיעבירו לרכזים היישוביים. הדרכה לרכזי תכניות ואלה ינחו את המתנדבים.

מטרות
   • יצירת אמון במערכת ותחושה של שייכות לארגון עצמתי ואכפתי,
   • ובעל יכולות - יש על מי לסמוך, יש מי שיעזור בעת הצורך, "אני לא לבד".
   • חיזוק הדימוי העצמי - האמונה של המתנדב בעצמו, במסוגלות ובמשמעות שלו.
   • חיזוק אנרגיות חיוביות והגברת המוטיבציה.
   • העצמת היותם של המתנדבים ב . Well Being


מבנה ההכשרה - תכנית שלדית
רקע תיאורטי – סקירת מאפייני מצבי חירום, כפי שבאים לידי ביטוי אצל אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, משפחותיהם וקהילותיהם. (ראה מסמך מצורף, שנכתב באדיבותו של הפסיכולוג, אייבן גולדשטיין).

נושאי ההדרכה:
1. היבט ארגוני - התאמת המבנה הארגוני של תנועת של"מ לניהול התנועה בשעת חירום, ברמה ארצית, מחוזית ויישובית גיבוש נהלי עבודה והגדרה ברורה של בעלי התפקידים בחירום ויחסי הגומלין ביניהם ופרסום הנהלים עד לאחרון המתנדבים, כולל ערוצי התקשורת.
2. אסטרטגיות התמודדות עם מצבי חירום - לדוגמה: התמודדות עם – פחד /חרדה, בדידות, אי ודאות ועוד. אסטרטגיות של התמודדות, נרכשות וישימות לאורך זמן. על מנת להפעיל אותן, על הפרט להכיר אותן, ללמוד אותן ולהתאמן בהן. דוגמאות: ויסות ושחרור של רגשות המפריעות בהתמודדות, הסחה עצמית (לנושאים חיוביים), מדיטציה, עיסוק במיינדפולנס (,(Mindfulness הרפייה, חשיפה למידע אמין כמקור כוח ועוד...
3. סגנונות התמודדות – סגנונות התמודדות הן התנהגויות הישרדותיות מולדות ומושרשות בנו מדורי דורות. הן מבוססות על מנגנון של: freeze/avoidance - fight, flight הילחם, ברח, קפא/הימנע (דוגמאות לביטוי ההתנהגותי: עשייה Doing, מילוט – למשל לטלוויזיה, קיפאון – הימנעות והתנתקות). ישנה חשיבות לכך, שכל אחד יכיר את הסגנון המועדף שלו וכן את כל מגוון הסגנונות, כדי שיוכל להיות גמיש ולבחור בסגנון המתאים לו, ליישום ברגע הנכון.
4. תמיכה לתומכים- יצירת קבוצות תמיכה לבעלי התפקידים ולמתנדבים הנותנים תמיכה. המטרה: וונטילציה, התייעצות, למידת עמיתים, העצמה ושייכות.

מענים טכנולוגיים -תכנית מחוברים לגיל הזהב

מטרות
   • מתן מענה ותמיכה נקודתית למתקשים בשימוש בטלפון החכם ובאפליקציות של תקשורת ולמידה מרחוק - זום ועוד.
   • מענה להדרכה מרחוק של שימוש בטלפון החכם למתנדבי של"מ תוך שכלול הדרכת השימוש בטלפון החכם.
   • מענה לקיום תקשורת עם אוכלוסיית מבוגרים בודדים.

אוכלוסיית היעד :
   • בעלי תפקידים בהנהלה ורכזים במחוזות השונים.
   • כלל מתנדבי של"מ
   • קשישים ואנשים בודדים ועריריים.
   • כלל אוכלוסיית הגיל השלישי.

דרכי פעולה :
1. הפעלת מוקד טלפוני להדרכה וסיוע נקודתי בנושא הטלפון החכם ברמה יישובית/מחוזית – דוגמת המוקד הארצי שהוקם, בהפעלת: מדריכי מחוברים לגיל הזהב למתנדבי של"מ.
2. חידוש הפעלת סדנאות הדרכה לגיל החכם מרחוק לאוכלוסיית מתנדבי של"מ
לשם כך יש צורך בהערכות להסבת ההדרכה הפרונטאלית כפי שקיימת בסדנאות כיום להדרכה ולמפגש וירטואלי מרחוק, בהפעלת: מדריכי מחוברים לגיל הזהב
3. הדרכת הטלפון החכם באמצעות זום, ישנה רמת קושי גבוהה יותר להעביר את התכנים של הסדנה הפרונטלית להעברה להדרכה מרחוק. לפיכך נדרשת היערכות חדשה לפני פתיחת קורס וירטואלי.

תנאים הכרחיים:
1. הפצת שאלון לאוכלוסיית היעד ע"מ לקבל החלטות על תכנית לקורס וירטואלי
2. הכנת הדרכה בסיסית לאוכלוסיית היעד להתקנה ושימוש בתוכנת הזום (אולי אינדיבידואלית בשיחת טלפון או וואטצאפ לפי רמת הידע של המועמד/ת להשתתף בקורס)
3. העברת סדנה מרחוק מסוג זה תתאפשר בקבוצות קטנות של עד 10 משתתפים. המצב האופטימאלי מבחינת המשתתף הוא שיש לו מחשב עם מצלמה וטלפון נייד ,כאשר את ההדרכה הוא רואה במחשב דרך הזום והוא מתרגל את הנדרש בטלפון הנייד. כאשר אין מחשב אפשר להיעזר לראות את ההדרכה בטלפון של בן זוג אם יש כזה. בכל מצב אחר ללא מחשב או טלפון חכם נוסף , זה הרבה יותר מסורבל ויצר קושי.
4. שילוב סרטונים להדרכה הקיימים בשוק :
חברי הצוות יבדקו את הרלבנטיות של האפשרויות הבאות ויבדקו אפשרויות נוספות, תיבדק סוגיית זכויות יוצרים בהתאם. לימוד סמארטפון בקצב שלך - גבי דוד ואוריאל https://smartphonelessons.net מחשבה טובה https://www.mtova.org.il/index.php/he 

הדרכת הטלפון החכם באמצעות טלוויזיה קהילתית לאוכלוסיית מבוגרים בודדים בדיור מוגן ו/או בבתים, הפתרון ישים בפרט בדיור מוגן - פשוט וקל ליישום אבל החיסרון שבו שהוא חד כיווני והקשר עם המשתתפים יכול להיעשות רק בתום המפ

להצטרפות